ים המלח הוא לא סתם אגם מלוח. הוא מעבדת טבע בעלת תנאים גיאולוגיים שלא קיימים בשום מקום אחר על הכדור. הבנת הכימיה שלו עוזרת להבין למה הבוץ שלו עובד.
מי ים רגיל מכיל בעיקר נתרן כלורידי (מלח שולחן). ים המלח שונה לחלוטין – המלחים שלו מורכבים בעיקר ממגנזיום, אשלגן וסידן. הסיבה: הנהרות שזורמים אל ים המלח (בעיקר הירדן) מסיעים מינרלים שנאספו לאורך מאות קילומטרים של סלעים ואדמה. המים מתאדים – המינרלים נשארים ומצטברים.
התוצאה: ריכוז מינרלים פי 10 יותר גבוה מכל אוקיינוס בעולם. ובבוץ – הריכוז גבוה אף יותר, כי הבוץ אוסף את המינרלים לאורך אלפי שנים.
מגנזיום הוא הכוכב של ים המלח. הוא מהווה כ-33% מהמינרלים בבוץ ומשפיע על:
מחקר שפורסם ב-International Journal of Dermatology הראה שיפור של 40% בתסמיני אקזמה לאחר 6 שבועות של אמבטיות מגנזיום.
אשלגן (24%) שולט בכניסת מים לתאי העור ויציאתם. עור עם מחסור באשלגן – יבש, מתקלף, מאבד גמישות. אשלגן מהבוץ חודר לתאים ומשחזר את האיזון האוסמוטי.
ברום ידוע כמרגיע. ריכוזו בים המלח גבוה פי 50 מאוקיינוסים אחרים. הוא עובד:
סידן תומך ב-Cell Turnover – קצב ייצור תאי עור חדשים. עור שמחדש את עצמו מהר יותר = פחות קמטים, צבע עור אחיד, ריפוי מהיר יותר של פצעים קטנים.
שאלה טובה. האמבטיה במי ים המלח מועילה, אבל הבוץ עדיף בשלושה דברים:
מחקר מ-Ben-Gurion University of the Negev (2019) בדק 50 מטופלים עם דלקת פרקים. לאחר 4 שבועות של טיפולי בוץ: